לזכרם של לוצי ואויגן שויער
מה נשמר לנו בקופסת הזכרונות מימי הילדות בבית סבתא, ועל מה אנחנו אוהבים להתרפק במיוחד? על האוכל כמובן. לאחר שעלו ארצה מגרמניה ב־1936, לוצי שויער, בעלה אויגן וילדיהם הבוגרים רות, חנה והרברט עברו להתגורר בדירה החזיתית שבקומה השלישית בבית ליבלינג. הם מכרו את כל רכושם בגרמניה, ועלו כמשפחה אמידה מאוד. בגרמניה עסק אויגן במסחר קמח, ובארץ עבד לתקופה קצרה כמלווה בריבית. לוצי הייתה עקרת בית, ולא למדה את השפה העברית עד סוף ימיה. הם גרו בשכירות בדמי מפתח משנת 1938 עד שנת 1971, והיו אחרוני הדיירים שנשארו בבית עד לכניסת משרדי העירייה בהתאם לצוואת ליבלינג.
בזכות התחקיר של שולה וידריך פגשנו את צאצאי הזוג שויער, וחלקם זוכרים עדיין את הבית שבו בילו בילדותם. הם גילו לנו את ספר המתכונים שכתבה ב־1940 לוצי שויער עבור ביתהּ חנה: ה-״Koch Buch״. הספר עובר מדור לדור והפך לחלק מהפולקלור המשפחתי של השויערים. המטבח שבו בישלה הגברת שויער שוּמר בקפידה, ותוכלו לבקרו בסיור בבית ליבלינג וגם להקשיב לסיפורים של בני המשפחה ביישומון LIEBLING HAUS AUDIO.
כחלק ממגמת השימור של הבית גלשנו גם לתחום הזיכרון הקולינרי, וכעת שני מתכונים שוחזרו בבית הקפה Lieb שפועל בקומת הכניסה של הבית: טורט לינזר, שבספר המקורי נקראה "עוגת לינצר", ועוגת התפוחים. אתם מוזמנים לבוא, לטעום ולגלות שהן אינן נופלות אפילו במעט מהעוגות של היום.
על הגרמנית הייקית שלו ועל האיורים שבו הספר מלמד שיעור חשוב בהיסטוריה תרבותית, משפחתית וקולקטיבית. בעידן תוכניות הבישול והשיח המופרז על אנינות ועל שפים, עולה בעת הדפדוף בספר הזה תחושת נוסטלגיה נוגעת ללב וגם ארציות מעשית. הטון הלקוני והתכליתי, החומרים החסכניים, ההוראות הקצרות, מחזירים את נושא הכנת האוכל לפרופורציות של משימה להזנת המשפחה.
לפניכם שני מתכונים מתוך ה-״Koch Buch״ של לוצי שויער.
