מאסטר קלאס 01: שימור ומיגון | סיכום מפגש

English version >>

 אפריל 26’: מאסטר קלאס 01: שימור ומיגון

נפילות הטילים של השבועות האחרונים בלב תל אביב-יפו הפכו מסוגיה שנחשבה עד לא מזמן לנחלת אנשי מקצוע בלבד, לשאלה קיומית ויומיומית עבור אלפי תושבים: איך מגנים על דיירים בבניינים קיימים, ובייחוד בבניינים לשימור, מבלי למחוק את הערכים שהופכים אותם לחלק מהזהות והמורשת העירונית שלנו?

במאסטר קלאס שערכנו במסגרת מעבדת המחקר של בית ליבלינג, עסקנו במתח המובנה שבין שימור למיגון. כבר בפתח הדיון הודגש עקרון היסוד כי לחיי אדם ערך עליון וקודם לכל. על כן, המפגש לא עסק בשאלה האם למגן, אלא בשאלה איך עושים זאת בצורה המתכללת את סך המשתנים המורכבים של המרחב האורבני. 

הצורך להגן על מורשת תרבותית בזמן קונפליקט אינו חדש. ד”ר אדר’ ירמי הופמן, ראש מחלקת השימור בעיריית תל אביב-יפו, הציג את הרציונל ההיסטורי של שימור אתרי מורשת באזורי מלחמה בעולם. תפיסה זו, מעוגנת באמנת האג לדיני מלחמה עליה חתומה גם ישראל, רואה במבנים היסטוריים חלק מהחוסן הלאומי והבינלאומי. מאז מלחמת העולם השנייה התפתחה ההכרה בחשיבות מבנים היסטריים המשפיעה גם על האופן שבו חושבים היום על פתרונות מיגון בעיר קיימת וצפופה. ברמה הטכנית, הבחנו בין בנייה חדשה (שבה חובת המיגון מוגדרת בחוק) לשיפוץ ושימור מבנים, שבהם אין לרשות המקומית סמכות לחייב בעל נכס לבצע מיגון בדירות קיימות. אל מול מגבלות אלה הציע מהנדס יעקב שפר, מומחה בשימור מבנים היסטוריים ואתרים עתיקים אסטרטגיות מיגון אפשריות. 

פיתוח מיגון על חשבון המרחב הפתוח, בין אם ציבורי או פרטי, מהווה דילמה נוספת בשל פגיעתם ברצף העירוני שהוכרז לשימור. תכנית עיר הגנים הייחודית של פטריק גדס ללב העיר תל אביב מגדירה סדרה של יחסים בין שטחים פתוחים לבנויים, ביניהם ההגדרה כי הבניינים יתפסו לכל היותר שליש משטח המגרש. השטח הנותר מבטיח חדירת אור ואוויר לכל דירה. בנוסף מגדירה התכנית מערך של שדרות ירוקות, רחובות ראשיים ומשניים, וגינות ציבוריות קטנות (גינות בלוק) המוקפות בבנייני מגורים, במקום בלוקים אירופאיים סגורים - עקרונות אלו מבטיחים איכות חיים לאורך שנים לתושבי העיר. בדיון חשבנו על פתרונות שלא חורגים מקווי המגרשים המוגדרים לשימור, תוך הדגשה כי כל מקרה נבחן לגופו - כאשר בראש סדר העדיפויות עומד יצירת מרחב מוגן אופטימלי לתושבי העיר ולדיירי הדירות החדשות (כמחויב בחוק) והקיימות. 

סקרנו ארבעה סוגים שונים של פתרונות מיגון שקיימים היום במבנים לשימור: מקלט תת קרקעי, מרחב מוגן דירתי (ממ״ד), מרחב מוגן קומתי (ממ״ק) ושיפור מיגון. בעקבות הנושאים עלו רעיונות שמנסים לגשת לעניין על ידי מתן תמריצים, כמו המרת שטח עיקרי לשירות על ידי מיגונו. תמריצים אלה עשויים לעודד יזמים ובעלי דירות ובנייני למגן דירות קיימות בעיר. כמו כן, במהלך הדיון עלתה הטענה כי בשוק לרוב מעדיפים ממ״ד לכל דירה, דבר שגורם לעיכוב של פעולת השימור או ההתחדשות. כמענה לבעיה זו שמענו הצעות פרקטיות למיגון חדשני על ידי רן נאור מנכ”ל חברת אורטק, שמציע יחד עם חברות אחרות בשוק, מיגון חדרים קיימים העומדים בתקן של פיקוד העורף. ביחד ניסינו לבדוק כיצד ניתן להכניס לשיח האדריכלי את ההכרח בהבנה עמוקה של הקשיים הקיימים ופתרונות אפשריים, בעיקר במקומות שבהם יצירת מגדל ממ״דים סטנדרטי מעורר קושי ביישום התהליך.

בסופו של דבר, הדיון על מיגון מבנים לשימור מפגיש אותנו עם דיון עתיק הנוגע במהות השימור. שימור העבר נועד להבטיח עתיד טוב יותר, בעל יסודות עמוקים ובטוחים להישען עליהם. כדי לשמר את העבר, עלינו לעיתים להסכים לשנותו, או להכיר בחשיבות שימור השכבות ההיסטוריות והאנושיות שנצברו עליו במרוצת השנים. אם נוכל לראות במיגון שכבה נוספת בהיסטוריה המורכבת של הבניין, אולי נוכל לחשוב על מיגון ושימור העיר כאל שני היבטים שונים בעלי מערכת יחסים סימביוטית. מערכת המבקשת לייצר מרחב חי ובטוח כאחד, מתוך ההבנה כי שימור המורשת מחזק גם הוא את החוסן העירוני ללא צורך לוותר על הביטחון האישי של התושבים.

לינק להקלטת האירוע 

מוזמנים להצטרף לקבוצת הוואצאפ של הקהילה המקצועית שלנו לעדכונים לגבי המפגש הבא בסדרה.

שאלות שעלו בצ׳ט במהלך המפגש:

שאלות לדר׳ אדר׳ ירמי הופמן:

ש: כאשר מחזקים את אחד החדרים בדירה האם ממירים את השטח של החדר מעיקרי לשירות?

ת: תשובת מנהל הנדסה: נכון להיום אין שחרור שטחים כאשר מחזקים חדר ("שיפור מיגון")

שאלות למהנדס יעקב שפר:

ש: יעקב, האם בסוגי המיגון שהנך מציע, אתה מתייחס למבנים  לשימור העוברים שיפוץ נרחב ותוספת קומות?

(סוג של 38/1) או אז עלויות המיגון הינן כמעט בטלות לעומת עלויות השימור והבניה ובמילא הינם על חשבונו של היזם.

ת: ברגע שמוסיפים קומות מחייבים בניית ממד תקני. לא נבדקה החלופה שאם מוסיפים קומות ואז מאפשרים את שיפור המיגון בכל הקומות. נכון שהעלויות הם נמוכות לעומת כל השיקום. יש בכל זאת להתייחס לנושא עמידות ברעידות האדמה שכרגע הפתרון הזה לא נותן תשובה. צריך להיבדק מול פקוד העורף אבל התוספת מחייבת גם עמידות לרעידות אדמה. 

שאלות לרן נאור מנכ”ל חברת אורטק:

ש: כמה מבוססת/לא מבוססת הטענה ששיפור מיגון איננו עמיד כמו ממ"ד?

ת: ממ"ד תקני נכון להיום הוא המומלץ ביותר ע"י פקע"ר וכשלא ניתן כי אין שטח או כי מדובר בקומות בבניין קיים שם שיפור המיגון אושר והוכיח עצמו כמיגון מציל חיים בדיוק כמו ממ"ד בעם כלביא וגם במערכה הנוכחית שאגת הארי. ולסיכום שיפור המיגון בחומרים מרוכבים נותן מענה מיגוני באירועי הדף כדוגמת המערכות האחרונות בדומה לממ"ד 

ש: אפשר לתת דוגמה של פרויקט שאושר עם שיפור מיגון בחומרים מרוכבים, (פולימרי משמעויות אחרות ובטח במבנים לשימור ששם האבן צריכה לנשום).

ת: בניין יעלים בב"ש פרויקט עבור הסוכנות היהודית ועמיגור - 156 יחידות דיור באישור פקע"ר 

ש: האם החומרים המרוכבים יעיל גם נגד קריסה של בניין? כמו שקרה בחיפה?

ת: לא נבחן אבל אבל סביר שישפר מהותית עמידות החלל המוגן מפני התמוטטות גושי בטונים ובלוקים ויאפשר שהייה בתוך כיס אוויר מבודד עד להגעת כוחות חילוץ - מדגיש לא נבחן אבל היגיון מקצועי, וסביר שיעיל יותר משמעותית מאשר בלי כלום.

ש: מה קורה במקרה של פגיעה ישירה?

ת: כמו גם בממ"ד ובממ"ק תקני לא ניתן למנוע חדירה 

ש: איך זה עוזר בקומה עשירית כשיסודות נפגעים?

ת: כל עוד שלד המבנה נשאר לעמוד המערכת עומדת ומתפקדת, במקרה שהשלד הנושא נפגע קשות לדוגמא פגיעה חמורה ביסודות, המיגון מגדיל משמעותית את הסבירות להישרדות.

ש: מה המענה של מיגון חומרים מרוכבים לרעידות אדמה?

ת:  בהמשך יהיו בשורות בעניין נכון לעכשיו לא ניתן להציג את המשמעות , הכיוון חיובי…

ש: מה מידת ההגנה לעומת ממ"ד?

ת: עמידות בהדף דומה , ההבדל הוא בטווח הפגיעה, בממד תקני נבחן מ 15 מטר בשיפור מיגון נבחן מ 30 מטר לאותו איום  בניסויים רבים שערכנו נמצא כי גם בטווחים קרובים יותר שיפורי המיגון ימתנו משמעותית פגיעות ונזקים. ב"עם כלביא" פגע טיל של 500 ק"ג בגג המבנה  7 מטר מחדר מוגן, והחדר שלם וניתן להשתמש בו שוב וחיי אדם בפנים ניצלו.  

ש: האם השיטה ישימה לשדרוג המחסן קרקעי עם תקרה נמוכה של עד 2.05 מ'?

ת:   השיטה מתאימה לכל מבנה ומותאמת לצרכים הספציפיים