חיפוש

גישת השימור ההוליסטי של בית ליבלינג

מאת: אדריכלית שרון גולן-ירון, מנהלת תוכן ומייסדת-שותפה של מרכז העיר הלבנה; מחברת הספר תל אביב: מדריך אדריכלי


בתל אביב יש כ-4,000 מבנים מודרניסטיים לשימור, המהווים חלק בלתי נפרד מחיי היומיום והמרקם העירוני המתפתח של בירת הסטארטאפ הזו. מבנים אלה נדרשים לעבור התאמה לאורח החיים המואץ של העיר ותושביה, וזוכים לתוספות עכשוויות, לרבות חיזוק נגד רעידות אדמה, מערכות מיזוג אוויר חדישות, עיצוב פנים פתוח ולעיתים אפילו בריכות אינפיניטי על הגג.


בית ליבלינג, שתכננו האדריכל דב כרמי והמהנדס צבי ברק בשנת 1936, הוא אחד מ-190 בניינים המוגדרים כמבנים לשימור מחמיר. כרמי, שלמד אצל האדריכל הנרי ון דה ולדה באוניברסיטת גנט שבבלגיה, היה מהאבות המייסדים של המודרניזם בישראל והראשון שזכה בפרס ישראל לאדריכלות. במהלך הקריירה הארוכה שלו תיכנן כרמי בנייני מגורים בסגנון בינלאומי וכן מבני ציבור גדולים בסגנון ברוטליסטי. בשונה מרוב המבנים לשימור, שנמצאים בבעלות פרטית, בית ליבלינג הוא מבנה בבעלות העירייה - אחד היחידים מסוגו הפתוח לקהל. בניין המגורים המודרניסטי הזה הוא אב-טיפוס, אשר שופץ לאחרונה והוסב למרכז ציבור המשמר את רוח התקופה שבה נבנה.


החזית הראשית של הבניין הארוך והצר נראית כמעט דו-מימדית כאשר מביטים בה מהרחוב. המבנה העצמאי ניצב במיקום מושלם על גבי המגרש: החזית הארוכה ביותר שלו נבנתה במקביל לים, כדי למקסם את הבריזה ממערב, בהתאם לעקרונות עיר הגנים של תוכנית גדס. הקומפוזיציה של החזית הקדמית שמה דגש על פונקציונליות, בעוד מלבן בטון שבולט מעט מתוך המסה של החזית מציג את חיתוך הזהב ויוצר מראה אסתטי.


המתכננים הפיקו את המירב מהמגרש בעל המידות החריגות: הבניין מורכב משתי מסות בגובה שלוש קומות, שמחוברות באמצעות חדר מדרגות המתפקד כמעין ציר. המסה הקדמית, שנראית כמעט מרובעת בתוכנית, מקבילה לרחוב. החלק המרכזי של החזית הוא מלבן בולט קלות, שיוצר מסגרת כללית ומעין קונטרפונקט לשלוש המרפסות האופקיות השקועות בעומק, שמעניקות למבנה את אופיו הייחודי.

מערך החלונות והקומות מאפשר זרימה של אוויר, שמצנן ומספק איוורור לחדרי המגורים. המרפסות הארוכות והצרות לרוחב החזית (גירסה מקומית לחלונות הסרט של לה קורבוזיה) מתפקדות כמעין שכבת עור שנייה של מעטפת הבניין, מספקות הצללה לחללי המגורים שמאחוריהן ויוצרות הפרדה בין המרחב הפרטי והציבורי.



הפרגולה שבכניסה מחברת את שתי המסות באמצעות קורת בטון דמויית טבעת, שעוטפת את הפינה. בפנים אפשר לראות שהמסות מחוברות זה לזה באופן מבני ופונקציונלי: לאורכה של כל קומה נבנתה מרפסת שירות משותפת, נגישה מכל אחת מהדירות. שביל הכניסה מוביל לבריכת דגי זהב - אמצעי נוסף לצינון האוויר בחדר המדרגות באמצעות לחות.


בית ליבלינג היה בניין מגורים יוקרתי, שבו גרו שלושה רופאים בעלי-שם, שעלו ממרכז אירופה והתיישבו בארץ ישראל המנדטורית. במטבחים, בחדרי האמבטיה ובמרפסות הותקנו אלמנטים חכמים והתקנים טכניים חדשניים-לזמנם, אשר מהווים דוגמה נוספת למחויבות לעיצוב פונקציונלי, חסכוני ומושכל. בקומה השנייה של הבית ניתן לבקר במטבח פרנקפורט, שפתוח לקהל הרחב.



הבניין הוקם על ידי מקס וטוני ליבלינג, שהורישה אותו לעיריית תל אביב-יפו בשנת 1963 כדי שישמש כמוזיאון, גן ילדים או מעונות לסטודנטים. מרכז העיר הלבנה הוא מימוש צוואתה של טוני. בקרו בתערוכות כדי ללמוד עוד על אודות הבית ודייריו הקודמים וימיה הראשונים של העיר, ועלו אל הגג כדי להשקיף על העיר בעודכם צועדים על גבי מפה מצויירת על הרצפה.


השיפוץ של בית ליבלינג הוא דוגמה לגישה הוליסטית לשימור. אף שחלק מהקירות המקוריים בקומת הקרקע הוסרו, עקבותיהם נראים לעין ומאפשרים למבקרים להתבונן ולצעוד בתוך התוכנית האדריכלית, כמעט כמו סט התפאורה בסרט דוגוויל של לארס פון טרייר.


רבים מהחומרים המקוריים נותרו כשהיו; ריצוף הטרצו והאריחים על הקירות עברו תהליך שימור, המציג את הפגמים ונזקי הזמן. אלה מתפקדים כמעין עקבות מן העבר, המאפשרים לקירות לספר את סיפורי הדיירים.



חלק מהמשטחים לא נצבעו, אלא גורדו כדי לחשוף שכבות של צבע. אחרים נצבעו בפיגמנטים מקוריים מבוססי-מינרלים, המשחזרים את הצביעה והגוונים האופייניים לסגנון הבינלאומי בשנות השלושים. לבסוף, בחרנו לשמר גם את החלונות והדלתות במקום להחליפם, והחלטנו להשאיר אלמנטים אחרים, בהם מערכות מיזוג ותאורה, גלויים על פני השטח במקום להסתירם בתקרה מונמכת.


כל הפתרונות הללו נועדו לקדם עידן חדש של שימור, כזה המתמקד בערכים מוחשיים ובלתי מוחשיים גם יחד, וחושף את השכבות הקיימות של הבניין. במקום ליצור נוסטלגיה מלאכותית, המבוססת על חידוש או ניסיון לשחזר תמונה מושלמת של הבניין, מרכז העיר הלבנה מבקש להראות את יופיו של האובייקט בדיוק כפי שהוא.



בית ליבלינג שם לו למטרה להעמיק את החיבור של הקהילה לנוף העירוני ולקדם מעורבות ציבורית בנושאי אדריכלות ובנייה, בתקווה שהדבר יעודד את המבקרים להתוודע ולהתעניין בתחזוקת הבניינים שבהם הם גרים ובמקורותיה ההיסטוריים של תל אביב.


שיפוץ: אדריכלית רבקה כרמי

יועץ שימור: וינפריד ברנה

עיצוב פנים: דן חסון ויונתן כהן

מנהלת פרויקטים: שרון גולן-ירון

תמונות: אביעד בר-נס

35 צפיות