top of page

רמות משתנות

16 בדצמ׳ 2024
זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 9 בינו׳ 2025

״פרויקט דיור עבור דבורים” או יצירת מופת של אדריכלות גיאומטרית פורצת דרך. בין אם כך ובין אם כך שכונת רמות פולין של צבי הקר מיועדת להריסה.


שכונת רמות פולין בירושלים, המכונה לעיתים ״פרויקט דיור עבור דבורים״, היא עדות מרתקת לניסיון נועז לשלב בין אדריכלות חדשנית לצרכים חברתיים. השכונה, שתוכננה בשנות ה-70 של המאה העשרים בפאתי ירושלים, נולדה מתוך חזון של שר השיכון דאז, אברהם עופר, ומומשה בידי האדריכל צבי הקר, במטרה ליצור דיור ייחודי אך גם זול ונגיש. במהלך השנים, הפרויקט זכה לשבחים מקצועיים בעולם האדריכלות, אך גם עבר תהפוכות רבות שהשפיעו על צביונו המקורי.

 

צבי הקר, שנודע כאדריכל המתנסה בצורות גיאומטריות חדשניות, הביא לשכונת רמות פולין גישה שונה לחלוטין מתפיסת הדיור הרגילה של אותה תקופה. השכונה תוכננה כדירות בצורת מחומשים, שנבנו בבנייה טרומית על ידי חברת אשטרום, מתוך שאיפה לייצר פתרון דיור זול ומהיר לאוכלוסייה החרדית הצפופה של שכונת בתי ורשה הסמוכה.


Hagai Agmon-Snir حچاي اچمون-سنير חגי אגמון-שניר, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
Hagai Agmon-Snir حچاي اچمون-سنير חגי אגמון-שניר, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons

הקר עבד בשיתוף פעולה עם נציגי האוכלוסייה החרדית, שהסכימו לגור בדירות הלא שגרתיות בשל מחירן הנמוך. התוצאה הייתה שכונה שבלטה במראה יוצא הדופן שלה, בנוף הירושלמי האפרורי של שנות ה-70. עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 שינתה את מהלך הפרויקט. שר השיכון החדש, גדעון פת, החליט לעצור את התוכניות המקוריות של הקר, ויתר הבניינים שנבנו בשכונה כבר לא תאמו את החזון האדריכלי הראשוני. כך נוצרה שכונה שחציה מאופיינת בצורות המחומשות של הקר, בעוד חציה האחר נראה כפרויקט שיכון סטנדרטי.

 

עם השנים, הוסיפו הדיירים תוספות בנייה שהשפיעו על העיצוב המקורי. הדירות הותאמו לצרכים הפרקטיים של המשפחות, ולעיתים קרובות ריבעו את הצורה המחומשת. ובעיקר הוסיפו סוכות או תוספות אחרות לפי הצורך והחשק. נכון לשנת 2011, לא נותר מבנה אחד בשכונה בעיצובו המקורי.

למרות הפשרות והשינויים, רמות פולין זכתה לפרסום עולמי. היא הופיעה ברשימות של ״הבניינים המוזרים בעולם״ וייצגה את ישראל בתערוכות אדריכלות בינלאומיות, כמו הביאנלה בוונציה. הפרויקט עורר דיון על האפשרות לשלב חזון עיצובי מתקדם עם מענה לצרכים חברתיים וכלכליים.

 

כיצד משמרים מורשת אדריכלית של פרויקט שלא הושלם או שעבר שינויים רבים? אם רדת התערוכה אודות צבי הקר בית ליבלינג בתל אביב, צפות סוגיות אלו ומעלות את החשיבות של זיכרון אדריכלי בישראל. האם נכון להרוס מבנים בעלי ערך אדריכלי ותכנוני ייחודי לטובת פתרונות דיור מודרניים? או שמא יש דרך לשלב בין שימור העבר לבנייה מחדש שתתאים לצורכי ההווה?

 

בזמן שתוכניות הבנייה החדשות מקודמות, המורשת של צבי הקר ממשיכה לעורר השראה ולשמש נקודת מוצא לדיון על המרחב הבנוי בישראל — עבר, הווה ועתיד.


מודל רמות פולין | רוחית, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons
מודל רמות פולין | רוחית, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons

תגובה אחת


anyadoug.hert16.7
10 בספט׳

AE88 mình thấy nhiều người nhắc nên cũng bấm vào coi thử cho biết, chủ yếu xem trang chủ trình bày ra sao chứ không có ý thử gì sâu. Mình khá ngại đọc dài, mà lướt qua vẫn hiểu họ đang giới thiệu nền tảng theo kiểu tổng quan, chia từng khối nội dung nhìn gọn mắt. Cảm giác bố cục thoáng, chữ không dồn cục nên kéo xuống không bị ngợp. Có đoạn nói về đường truyền ổn với thao tác nhanh, đọc qua thấy cũng hợp lý, ít nhất là họ viết rõ ràng chứ không vòng vo. Mình thích kiểu menu để dễ thấy, bấm cái là ra đúng phần mình muốn xem, không phải mò.…

לייק
bottom of page