בתקופות מלחמה גם הצליל העירוני משתנה: אזעקות, שקט מתוח וקולות יומיומיים שנשמעים אחרת. אמן הסאונד דניאל מאיר רואה בהקשבה דרך לחקור את המרחב. בעבודתו הוא אוסף ומעבד צלילים מהסביבה כדי לבחון כיצד הם מעצבים את חוויית העיר והזיכרון שלה, בהשראת אמנים מראשית המאה ה־20 שחקרו רעש כמוזיקה ועד מוזיקת נויז עכשווית.

בימים שבהם המרחב הציבורי נדמה כמתוח, רועש, ולעיתים גם אלים, קשה לזכור שמחוות עדינות יכולות להיות אקט פוליטי לא פחות מצעקה. מיצב המרפסות החדש בבית ליבלינג, ״גן שתי גן ערב״ בוחר לפעול דווקא מתוך שקט, ידיים עובדות וחומר רך. אריגה אנכית, צבעונית, הנמתחת על חזית הבניין, אינה מבקשת לכסות אותו, אלא לפתוח אותו, לייצר תווך. להציע מבט אחר על היחסים בין פנים לחוץ, בין גוף לאדריכלות, בין העיר לבין האפשרות לשהות בתוכה. המיצב הוא תוצאה של שיתוף פעולה ראשון בין האמנית והאדריכלית גילת בלום לאוצרת והאדריכלית...

״קיר חמישי״ של יהונתן רון הוא פרפורמנס אינטימי וחד-פעמי: שחקן מול צופה, ללא מצלמות ואובייקטים. מפגש שמתרחש כאן ועכשיו, מאפשר לחוות מציאויות אחרות, לחיות את הרגע ולהיות חופשיים.