פומו - אדריכלות שנות השמונים והתשעים בתל אביב-יפו

השפה האדריכלית בתל אביב שינתה את פניה לחלוטין בשנות השמונים והתשעים. בשנים אלו החלה תקופה חדשה של בנייה ויצירה אדריכלית בעיר לאחר שני עשורים של האטה בבנייה ושל נטישת תושבים את מרכז העיר. תקופה זו באדריכלות מוכרת כסגנון הפוסט־מודרני שנחשב לעיתים בלתי מובן. בתל אביב הוא נתפס כשיבוש של הסגנון המודרני ה״נקי״ וה״פשוט״ שלאורו תוכננה ונבנתה העיר. במידה רבה הסגנון הפוסט־מודרני לא שרד את מבחן הזמן ושפתו העיצובית כמעט אינה בשימוש היום, אך חשיבותו להתפתחות המורשת האדריכלית המקומית ולתנאים להיווצרותה טרם נבחנו כראוי. מחקר זה בוחן את אדריכלות הפוסט-מודרניזם לא רק כסגנון אלא בעיקר כעדות לתקופה ולשינוי תרבותי וכלכלי רדיקלי. תקופה זו שמתחילה ב1977, לאחר המהפך הפוליטי, ומסתיימת בתחילת שנות האלפיים, ביטאה שינויים מרחיקי לכת בחברה ובכלכלה. שינויים שרק הלכו והתעצמו עם השנים והתגלמותם המרחבית כחלק הנוף העירוני התעצבה מחדש שוב ושוב. המחקר נעשה כחלק מתואר מאסטר בבית הספר לעיצוב, הארוורד, 2016.