מבני תעשייה היסטוריים הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון ומהזהות העירונית של תל אביב–יפו, אך גם משאב חשוב לעתיד העיר. בעוד מגמת ההריסה והבנייה מחדש עדיין דומיננטית, יותר ויותר ערים בעולם בוחרות להסב תשתיות ישנות למרחבים ציבוריים ותרבותיים ולהעניק להן חיים חדשים. ממדיהם הגדולים והשלד הקונסטרוקטיבי החזק של מבנים אלה מעניקים להם פוטנציאל ייחודי להתאמה לשימושים חדשים, תוך שמירה על אופיים המקורי.

במפגש השלישי של המאסטר קלאס בשימור ואדריכלות נבחן את הקשר בין שימור, קהילה ועירוניות עכשווית דרך מקרה הבוחן של אזור התעשייה בצפון העיר ומיכלי הדלק ההיסטוריים של תחנת הכוח רידינג. נראה כיצד שימור יכול לשמש מנוף להתחדשות עירונית, המחבר בין זיכרון מקומי לבין שימושים חדשים של תרבות, ספורט ופעילות ציבורית. באמצעות ניתוח ההצעה שנבחרה בתחרות האדריכלים לתכנון המתחם, נחשף לאופנים שבהם אדריכלות עכשווית פועלת מתוך שרידי העבר ומעצבת את המרחב הציבורי של המחר.

בהשתתפות:
ד״ר אדר׳ ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית תל אביב–יפו
אדר' אורית מילבאואר, משרד מילבאואר אדריכלים (מתכנני הפרויקט הזוכה, בשיתוף משרד תמ"א)
אדר' הדס נבו-גולדברשט, רכזת שימור בכירה בעיריית תל אביב–יפו
ניהול מקצועי והנחיה: אדר' שרון גולן, מנהלת מעבדת המחקר של בית ליבלינג
הפקת תוכן: אדר' נעם שר שלום