פרויקט הקולנוע הבלתי נתפס: עיר. קולנוע. מלחמה

מאז ימיו הראשונים של הקולנוע נשבתה המצלמה בקסמי הכרכים הגדולים, לעיתים האדירה אותם לכדי מיתוס, ולעיתים הפכה אותם לגיהנום עלי אדמות - וכך גם היטשטש הגבול בין הדימוי הקולנועי של העיר לחיים האמיתיים בה.

לידת הקולנוע והתפתחות התרבות האורבנית קרו במקביל לעלייתן של האידיאולוגיות הפוליטיות והאירועים ההיסטוריים הגדולים של המאה ה-20, רבים מהם הביאו לחורבן או הרס נרחב גם בערים. כך הפך הקולנוע, ודימוי העיר המשתקף בו, למתווכים של טראומה היסטורית ולמרחב שבו נוצרות יצירות ז'אנריות המשמשות אלגוריה לחרדות המודחקות של החברה.

בערב זה נבחן את המפגש הייחודי שבין המרחב הבנוי למרחב הקולנועי ונשאל כיצד ארכיטקטורה, עירוניות, קולנוע והיסטוריה התמזגו יחד וחשפו את תת-המודע הקולקטיבי הרדוף של ערים לאחר מלחמה (ואולי לפעמים גם ניבאו אותה).

ננוע לאורך ציר הזמן: מסרטי הערים בראשית הקולנוע, דרך הקולנוע האיטלקי והגרמני שלאחר מלחמת העולם השנייה, הקולנוע האמריקאי בזמן מלחמת וייטנאם ולאחר מתקפת 11 בספטמבר - ועד למבט הקולנועי העכשווי על רצועת עזה ועוטף עזה תחת צל המלחמה.

פתיחת דלתות: 19:30

תחילת אירוע: 20:00

במהלך הערב נקרין שני סרטים קצרים במלואם, בהם מתוארת נק' מבט ייחודית על ערים אחרי מלחמה, מתקופות שונות בהסטוריה וממקומות שונים בעולם: "מחלקת התברואה" של מיכאלנג'לו אנטוניוני (איטליה, 1948) ו"בין הסדינים" של היוצרת רותם אלקיים (ישראל, 2024).

מנחה: שני קיניסו, חוקר ומבקר קולנוע, מיוזמי "פרויקט הקולנוע הבלתי נתפס"

פיתוח תוכן: מורן נבון, מנהלת תוכן בית ליבלינג

מחלקת התברואה (N.U. / Nettezza Urbana)

מיכלאנג'לו אנטוניוני | 11 דק' | איטליה | 1948 | איטלקית | תרגום לאנגלית

בסרטו השני, אנטוניוני מתעד יום בחייהם של עובדי התברואה ברומא, כשהוא מאיר זרקור על תת-תרבות שולית הנחשבת כמעט לבלתי נראית. החקירה הלירית שלו אל תוך קיומם המפרך היא קודרת ומקסימה בעת ובעונה אחת, ומתענגת על רגעים יומיומיים של מסתורין והומור.

בין הסדינים

רותם אלקיים | 14 דק' | תיעודי | ישראל | 2024 | עברית | כתוביות בשפה העברית

המלחמה והפליטות שנכנסו לפתע לחייה של רותם ב-7 באוקטובר שלחו אותה לחיפוש בית בתל אביב. לאורך לילה חסר מנוחה היא עוברת בין בתים, מחפשת הגנה וחום מהגברים שהיא פוגשת אך לא מצליחה למצוא נחמה. הרחובות האפלים של תל אביב משקפים את בדידותה. עם עלות השחר, גם רותם וגם העיר מרגישות ריקות יותר.

דימוי בראש העמוד: Metropolis” (1927) advertisement, Archives New Zealand, via Flickr, CC BY-SA 2.0