הכול הוא אדריכלות וכולנו אדריכלים #3 - מה שנבנה הוא שייבנה

בתחילת המילניום השתנתה הגישה האדריכלית והתכנונית והתחילה להתפתח תפיסה שרואה במחיקה ובהרס של הקיים פעולה מגונה. במקום זאת החלו להתייחס לסביבה הבנויה כחומר גלם. רגע זה סימן נקודת מפנה משמעותית שהגיבה למשבר האקלים באחת התעשיות המזהמות ביותר – תוך מתן דגש מוסרי על טיפוח הקיים, שימור זהויות ואוכלוסיות מקומיות. 

במפגש זה נדון בהצהרת הכוונות של זוכי פרס הפריצקר לשנת 2021, לאקטון וואסל "Never demolish, never remove – always add, transform and reuse" (Lacaton & Vassal). נלמד כי שימור באדריכלות אינו עוסק רק בשימור ארטיפקטים שהוקפאו בזמן, אלא מהווה הזדמנות להשתמש בעבר האדריכלי שלנו, כדי להתקרב למי שנרצה להיות מחר. ניזכר במבנים שנהרסו ואינם עוד, שנהפכו לפנטומים שאת חסרונם אנו ממשיכים להרגיש עד היום. בנוסף, נסקור פרויקטים בולטים שמפיחים חיים חדשים במבנים קיימים, ונחשף לגישות שימור עכשוויות כמו ReUse (שימוש מחדש) או Adaptive Reuse (הסבת מבנים והשבחתם); נלמד מהי ״כרייה עירונית״ (תהליך שבו חומרי בנייה מאתר אחד מוטמעים באתר או בניין אחר); ונבחן את התמורות שחלו בשימור המקומי. 

מנחה: אדר' הילה שמר

פיתוח תוכן בית ליבלינג: מורן נבון

19:00 התכנסות בקפה לב

19:30 מתחילות.ים

*ישיבה אלטרנטיבית וללא מקומות מסומנים

המפגש הוא חלק מסדרת ההרצאות ״הכול הוא אדריכלות וכולנו אדריכלים״, שתתקיים ב״קפה לב״ בבית ליבלינג, במהלכה נבחן את הנעשה בשדה האדריכלות העכשווית במחוזותינו ובעולם, דרך פריזמה של פוליטיקה, מגדר, כלכלה, גלובליזציה, משבר מלחמה ושלום. נעמוד על יכולתה של הדיסציפלינה האדריכלית להוביל שינוי  – החל בעיר, עבור במבני הציבור וכלה במקום הכי אינטימי – הבית הפרטי. נשתמש בכלים משדה האדריכלות ומחוצה לו ונדמיין את העתיד הנראה לעין. 

*ניתן להירשם למפגש בודד. תוכן המפגשים אינו תלוי אחד בשני.

קרדיט תמונה: Michael Rowe. This file is licensed under the Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 International license.