חיפוש

פמיניזם במטבח


המטבח המודרני ל״אשה החדשה״ תוכנן בגרמניה בראשית המאה העשרים. האדריכלית ד״ר סיגל דוידי תספר בהרצאתה מה התרחש במקביל בארץ

האדריכלית ד״ר סיגל דוידי זכתה לאחרונה בפרס ״קרן גולדברג״ של האוניברסיטה הפתוחה על עבודת הדוקטורט שלה, שחקרה את פעילותן של אדריכליות בארץ ישראל של תקופת המנדט. ד״ר דוידי, בעלת תואר ראשון ושני באדריכלות מהטכניון ותואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב, מלמדת באוניברסיטה קורס המוקדש לסוגיות מגדריות באדריכלות המודרנית.

איך הגעת לעסוק בהיסטוריה האדריכלית של המטבח?

״התחלתי לחקור את עבודתן של אדריכליות ודרכן הגעתי למטבח. הבנתי שתכנון המטבח היה סוגיה רצינית במודרניזם האירופי בכלל ובגרמניה בפרט. זה היה החלל הביתי שבו נערכו רוב הניסיונות התכנוניים ובתערוכות רבות הוצגו דגמים ורעיונות לעיצוב המטבח היעיל, הפונקציונלי והמתאים ביותר לאשה המודרנית״.

מי היתה אותה אשה מודרנית?

״׳האשה החדשה׳ (Die Neue Frau בגרמנית), כפי שכונתה, היתה תולדה של האקלים החברתי, כלכלי, פוליטי ותרבותי ששרר ברפובליקת וימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה. זו אשה שקיבלה זכות הצבעה והזדמנויות עבודה חדשות״.

מי השתתף בתכנון המטבח לאשה החדשה?

״אפשר להגיד שזה היה שיתוף פעולה רחב בין ׳רפורמטריות׳ של הבית - נשים שפיתחו שיטות שיקלו על עבודת הנשים במטבח וקידמו תכנון מטבח מודרני עם כל החידושים הטכנולוגיים; לבין ארגוני נשים, שהאג׳נדה שלהם התמקדה ברעיון שתכנון מטבח יעיל ופרקטי יותר, שמתאים לצרכים העכשוויים של הנשים, יקל על ביצוע עבודות הבית. כלומר, התפיסה הפמיניסטית לא היתה להוציא את הנשים מהמטבח, אלא להעניק להן תנאים וסגנון עבודה מותאם וקל יותר. פחות נשים עסקו אז באדריכלות, אבל אחת האדריכליות החשובות של המודרניזם היתה לילי רייך, שעסקה הרבה בעיצוב פנים, עיצבה מטבחים ואצרה תערוכה שהציגה את הרעיונות של ׳משק הבית החדש׳״.

איך נראה המטבח המודרני החדש?

״מה שעמד בבסיס התכנון של המטבח החדש בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים היה צמצום המאמץ של האשה, גם מבחינת התנועה בחלל המטבח וגם מבחינת תנועות הגוף שכרוכות בפעולות השונות. למטבח היה מקום מרכזי במגורים המודרניים. המטבח המשפיע ביותר באותה תקופה, בגרמניה ומחוץ לה, היה ׳מטבח פרנקפורט׳ שתכננה האדריכלית האוסטרית מרגרטֶה שוּטֶה ליהוצקי (Margarete Schütte-Lihotzky) עבור פרויקט מגורים חדש בפרנקפורט. בשנים 1926-1929 נבנו 10,000 מטבחים כאלה, חללים קטנים שכונו ׳מטבח עבודה׳ והתאימו לעבודה של אשה אחת בלבד. במטבח הזה אפשר היה רק לבשל, לא לאכול״.

ומה קרה באותו זמן בארץ?

״לוטה כהן, האדריכלית הראשונה בארץ, הובילה את תכנון המטבח לאשה הארץ ישראלית. כהן, שהגיעה לארץ ישראל ב-1921 ועבדה כאדריכלית עד 1967, היתה אדריכלית חשובה בהרבה היבטים. בין היתר, כיוון שתכננה במחשבה על רווחתן של נשים. במשך 20 שנה היא פעלה ותכננה בנייני מגורים שקידמו את הרעיונות האלה. כהן היתה פורצת דרך בהרבה תחומים: היא היתה האשה השלישית שסיימה לימודי אדריכלות באוניברסיטה הטכנית בברלין. היא הגיעה לארץ מתוך ציונות והיתה יד ימינו של האדריכל ריכארד קאופמן, מהאדריכלים החשובים באותה התקופה בארץ. היא עבדה לצדו במחלקת התכנון של הסוכנות היהודית, וב-1931 היתה האשה הראשונה שפתחה משרד אדריכלות עצמאי בתל אביב. כהן היתה פעילה ומעורבת בקהילה האדריכלית: היא היתה מזכירת אגודת האדריכלים, חברה בוועדות תכנון ושפטה בתחרויות. היא רצתה לתרום מיכולות התכנון שלה לא רק עבור הלקוחות, אלא שאפה להשפיע ולעצב את החברה שהתפתחה כאן. כהן חשבה שכדי להקל על התנועה והמאמץ המיותרים של נשים צריך לתכנן מטבח שונה ממטבח פרנקפורט; היא כתבה ודיברה על ׳מטבח מגורים׳, שבו גם אוכלים ולא רק מבשלים. זה היה לב הדיון בתכנון המגורים המודרניים. כותבת ופמיניסטית צרפתיה ציינה, שהמרחק שהיא הולכת במשך 40 שנה ממטבח העבודה שלה לחדר האוכל הוא המרחק בין פריז לבין ימת באיקל בסיביר״.

אז ללוטה כהן היתה השפעה גדולה על תכנון המטבח בארץ?

״לא ממש. הרעיונות של ׳מטבח פרנקפורט׳ שלטו כאן בשנות השלושים. בבנייני הסגנון הבינלאומי בתל אביב היה מטבח פצפון לעבודה בלבד וחדרים ענקיים. רק עשרים שנה מאוחר יותר המטבח הפך לזה שלוטה כהן דיברה עליו: מטבח שמבשלים ואוכלים בו.

כהן לא רק תכננה, היא גם כתבה המון לקהלים שונים - במדור לנשים בעיתון הארץ, בעיתון משנות העשרים בשם 'האשה' ובעיתון האדריכלים. היא גם הרצתה, היא דיברה על אשה שאינה רק עקרת בית, אלא כזו שיש לה עבודה וקריירה - כמותה - אשה ה׳ראויה לכך שנדאג לה מבחינת חסכון בעבודה׳. בתקופת מלחמת העולם השנייה הבנייה בארץ פסקה כמעט לחלוטין ואף אחד לא התעניין ברעיונות על נשים והעזרה שהן זקוקות לה; התמקדו בעיקר בבנייה מהירה וזולה. גם בשנים האלה האדריכלים כאן התעסקו יותר בסוגיות כלכליות,סגנוניות ואקלימיות ולא בחנו לעומק את הרעיונות שקידמה כהן״.

מי קידם את השיח הזה בארץ באותה התקופה?

״ארגוני הנשים, אבל זה כבר נושא להרצאה אחרת״.

מתי התחלת לעסוק במחקר על אדריכליות?

"לפני כ-15 שנה, כשלמדתי לתואר שני בטכניון, ערכתי מחקר היסטורי על יריד המזרח וכתבתי על כל האדריכלים שהיו שותפים בתכנון היריד - אריה שרון, יוסף נויפלד, כל האדריכלים המודרניסטים החשובים של התקופה. ביניהם היו גם שתי אדריכליות, שתכננו את קפה גלינה (שכבר לא קיים): ג'ניה אוורבוך ואלזה גדעוני-מנדלשטם. על אוורבוך אפשר היה למצוא חומר, כי היא תכננה את כיכר צינה דיזנגוף וניצה מצגר-סמוק כתבה עליה בספרה על האדריכלות בתל אביב, אבל על גדעוני-מנדלשטם פשוט לא מצאתי כלום והמוטיבציה שלי לחפש מידע אודותיה גברה. מכאן לשם גיליתי עוד אדריכליות״.

הרצאתה של ד״ר סיגל דוידי תתקיים ביום חמישי, ה-25.01 בשעה 20:00,

כחלק מסדרת הרצאות קצרות שיעסקו במטבח בעבר ובהווה.

הכניסה חופשית.

התמונות מעיזבונו של גוסטב רובינשטיין, באדיבות בנו אדם רובינשטיין, מתוך "העיר הנגלית לעין", בית העיר,

עיריית תל אביב-יפו.


9 צפיות