אפוריה-ארכיטקטורה של עצמאות- הסגנון הברוטליסטי של תל אביב- יפו 1948-1977

מאת ד"ר אדר' ירמי הופמן, אדר' הדס נבו־גולדברשט 

ניהול המחקר: אדר' הדס נבו־גולדברשט, רכזת שימור בכירה במחלקת השימור, עיריית תל־אביב–יפו 

הסגנון הברוטליסטי, המוכר בעולם גם כ־Post War Architecture, איפיין את האדריכלות במדינת ישראל בשלושת העשורים שאחרי הקמתה, מהכרזת העצמאות ב־1948 ועד המהפך השלטוני ב־1977. באמצעות סקירה של השיכבה הבנויה בשנים אלו, מציג ומנתח מחקר זה את האופן שבו הוטמע הסגנון הברוטליסטי במבני העיר. מפעל ההתיישבות והשיכון הציבורי דרש מענה בקנה מידה ארצי ועירוני לצרכי התושבים ולמדינה הריבונית הצעירה. המענה ניתן הודות להקמת מערך מגוון של תשתיות ארגוניות למוסדות השלטון שהתמקמו בעיר תל־אביב–יפו ויצרו בה שכבה עירונית חדשה. בשונה מאדריכלות הסגנון הבינלאומי ותוכנית גדס, הברוטליזם הציג תפיסה חדשה שבה המבנה הוא תוצר מוחצן של המערכות המבניות המקיימות אותו – אדריכלות המציגה את האמת הפנימית שלה באמצעות חשיפת רכיבי היסוד שמהם בנוי המבנה בצורה ישירה ללא קישוט וללא כיסוי – האמת החשופה של החומר, ״Beton Brut״ (בטון גולמי, חשוף). הברוטליזם אומץ והופץ בארץ על ידיי הממסד והאדריכלים, וכך נבנו כ־300 מבנים בעלי ייצוג אדריכלי ברוטליסטי בכל שטחה של העיר תל־אביב–יפו. את תוצאות המחקר ניתן לקרוא בספר אפוריה-ארכיטקטורה של עצמאות- הסגנון הברוטליסטי של תל אביב- יפו 1948-1977. הספר נמכר בחנות בית ליבלינג ניתן לרכוש או להזמין טלפונית דרך האתר.

לחצו כאן לצפייה בממעבדת המחקר – אפוריה: ארכיטקטורה של עצמאות / מפגש זום עם האדריכל ירמי הופמן