The Architecture of Nadler Nadler Bixon Gil
פועלו של משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, מהפוריים והמובילים בבנייה הישראלית המודרנית והפוסט מודרנית,
מייצג במידה רבה את סיפורה של האדריכלות הציבורית-אזרחית בישראל.
ארבעת האדריכלים הצעירים, בוגרי הטכניון בימים שלאחר מלחמות עולם ובתקופה של בניין-אומה,
יצרו בשנות השיא של מדינת הרווחה, שנים שידעו היקפי בנייה חסרי תקדים- בנייה עירונית וכפרית
ובנייה לכינון מוסדות הלאום, החינוך, התרבות והחברה של ישראל בעשורים הראשונים למדינה.
הספר האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 1946-2010,
פורש לראשונה מבט ארכיוני רחב על מנעד העשייה של שותפות אדריכלים זו, מאז ראשית דרכה באמצע שנות ה-40
למאה ה-20 ועד תום העשור למאה הנוכחית. מהלך היצירה האדריכלית של המשרד לאורך השנים- שלא מעט מעבודותיו המתועדות בספר עברו שינוי ייעוד או עיצוב ולא-פעם נהרסו כליל- מתווה את התמורות הפוליטיות והחברתיות שחלו בישראל מאז ימיה הראשונים, ובה-בעת משקף את ההטיות המורפולוגיות של האדריכלות המודרנית המאוחרת בדרכה אל הפוסט-מודרניזם.
